מעשר שני 58

פרק 58

א <strong><big>הלכה:</big></strong> אָמַר רִבִּי הִילָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ עוֹשִׂין יַיִן בְּטָהֳרָה לִנְסָכִים וְלֹא הָיוּ עֲנָבִים מְצוּיוֹת. הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא עוֹלֶה לִירוּשָׁלֵם מַהֲלָךְ יוֹם לְכָל צַד. אַף הֵן מְחַלְּקִין אוֹתוֹ לִקְרוֹבִין וְלִשְׁכֵינִין וְלִמְיוּדָעִין. אֲפִילוּ דָבָר קַל הָיָה מְעַטֵּר אֶת הַשּׁוּק.
ב הָדָא פְלִיגָא עַל נֻקַּיי. נֻקַּיי הֲוָה שַׁמָּשׁ בְּמִגְדָּל צְבָעִיָיה.<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="46"></i> בְּכָל עֶרוּבָת שׁוּבָא מִן דַּהֲוָה עֲבִיד קַנְדֵילוֹי הֲוָה סְלִיק שָׁבַת בְּבֵית מִקְדְּשָׁא וְנָחִית וּמַדְלִיק לוֹן. וְאִית דְּאָמְרִין סַפָר הֲוָה. בְּכָל עֶרוּבָת שׁוּבְתָא הֲוָה סְלַק פָּשַׁט סִדְרוֹי לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְנָחִית שָׁבִית בְּבֵייתֵיהּ.
ג טַרְטִירוֹי דְּמַהֲלוּל הֲוָה סְלִיק שָׁבִית לְגַו בֵּית מִקְדְּשָׁא וְלָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרַץ לִתְאֵינַיָיא קֳדָמוֹיי מִינֵּיהּ.
ד בְּנוֹת צִפֹּרִי הֲווֹ סַלְקוּן שַׁבְתּוּן בְּגַו בֵּית מִקְדְּשָׁא וְלָא הֲוָה בַּר נַשׁ קָרַץ לִתְאֵינַיָיא קֳדָמוֹי מִינְהֹן. בְּנוֹת לוֹד הָיוּ לָשׁוֹת עִיסָּתָן וְעוֹלוֹת וּמִתְפַּלְלוֹת וְיוֹרְדוֹת עַד שֶׁלֹּא יַחְמִיצוּ.
ה חַד בַּר נַשׁ הֲוָה קָאִים רְדִי. פָּסְקָת תּוֹרָתֵיהּ קוֹמוֹי. הֲוָות פָרְיָא וְהוּא פָרֵי פָרְיָא וְהוּא פָרֵי עַד דְּאִשְׁתְּכָח יְהִיב בְּבָבֶל. אָמְרוּ לֵיהּ אֵימַת נָפְקָת. אָמַר לוֹן יוֹמָא דֵין. אָמְרִין בְּהֵיידָא<i data-commentator="Notes by Heinrich Guggenheimer" data-label="55"></i> אָתִיתָא. אָמַר לוֹן בְּדָא. אָמַר לוֹן אִיתָא חָמֵי לֹן. נְפַק בְּעֵי מֵיחְמַיָיא לוֹן וְלָא חַכִּים בְּהֵיידָא.
ו מִכְּלָל דִּפְלִיגָא. וַאֲפִילוּ תֵימַר לֵית הוּא פְלִיגָא מְחִילוֹת הָיוּ וְנִגְנְזוּ. הָדָא הִיא דִּכְתִיב גָּדַר דַּרְכִּיי בְגָזִית נְתִיבוֹתַיי עִוָּה.
ז רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָה אֲפִילוּ כֶרֶם שֶׁהָיָה סָמוּךְ לַחוֹמָה הָיָה נִפְדֶּה.
ח אָמַר רִבִּי אָחָא זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ עָתִיד לְהִיבָּנוֹת קוֹדֶם לְמַלְכוּת בֵּית דָּוִד דִּכְתִיב וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר. וְאַתְּ אָמַר הָכֵין.